יום רביעי, 27 ביולי 2011

27.7. יום מחוץ לבית

אז עד עכשיו הייתי בבית כל היום ולשמור על הדיאטה היה קל ונחמד. אבל היום הגיע הזמן להעלות את הדבר הזה לרמה אחרת לגמרי, ולהתמודד עם אתגרי החיים! תוכניות היום:
1. נסיעה דרומה ופינוי הדירה שלי בקיבוץ גבים

2. סגירת עניינים כספיים אחרונים בקיבוץ
3. משהו שקשור בקולנוע
4. לאכול רק ירקות ופירות בתהליך


היום הזה לא ממש התנהל ב"ארוחות", אלא יותר אכילה בלתי פוסקת תוך כדי שאני עושה דברים. זו היתה ממש ארוחה אחת שלא נגמרת, מהבוקר עד הערב, רק שבמקום לזלול כל היום, אכלתי גזר או אגוזים פעם בחצי שעה - ארבעים דקות.


התעוררתי בערך ב-10 וחצי (אני מתחיל לחשוד שאחד מהסימפטומים של התזונה הזו היא שינת יתר. אופציה נוספת - הגוף שלי מעמיד פנים שאחד מהסימפטומים של התזונה הזו היא שינת יתר, על מנת שיוכל לסבול משינת יתר), וכעבור שעה של גרירת זמן, ישיבה חסרת מעש ועוד דברים חסרי מעש - ניגשתי למטבח. כדי להתחיל את היום באגרוף לפרצוף, אכלתי סלרי שלם. אין מילים שיתארו כמה דוחה הדבר הזה, גם עבור בעל נסיון כמוני. אחר כך בלעתי כמה זרעי פשתן וזרעי דלעת, כרסמתי מנגו, לעסתי נקטרינה, ארזתי בשקית מלא גזרים, שתי גמבות, אגוזי מלך, שקדים ודובדבנים, ויצאתי דרומה. במהלך היום שמחתי לראות שלמרות שגעון התזונה שלי, אני מצליח להתמודד עם האתגרים הפיזיים של פינוי דירה באופן מוצלח. סיימנו את הפינוי בשש בערב, והלכתי לטפל בענייני הקולנוע שלי. עד שמונה בערב חיסלתי את כל מה שהיה בשקית שהבאתי איתי. רעב ומרוצה שמתי פעמיי בחזרה לרחובות (אני לא יודע אם יש תחרות אכילת גזר תוך כדי נהיגה איפשהו, אבל אם יש, אשמח לדעת). בבית חיסלתי קערה מפתיעה בגודלה של (שימו לב) פטרוזיליה, שמיר וסלרי עם עיסת טחינה. אחר כך אכלתי את הסלט הענקי המסורתי, שהפעם הכיל ארבע עגבניות, ארבעה מלפפונים, כחצי ראש חסה, גמבה אדומה, גמבה כתומה (או צהובה? כבר לא זוכר), חצי גמבה ירוקה, בצל לבן, בצל סגול, בצל ירוק - וכמובן, טחינה אתיופית עם שום, לימון ומלח ים.


אני מתחיל לחשוד שהסלט-עם-טחינה הולך להמאס עלי. מחר אנסה ירקות בתנור. בנוסף, היום אין גם תמונה. כצפוי, ההשקעה שלי בבלוג הזה מצטמצמת, אבל אני בטוח שהרנסנס יגיע בקרוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה