יום שישי, 29 ביולי 2011

29.7. סלט ירוק לאמיצים

בוקר-צהריים
כרגיל, לא ממש אכלתי עד הצהריים. בעיקר בגלל שירקות הם לא ממש משהו שמתחשק לאכול בבוקר. או בצהריים. או ב... בערב... לא חשוב. אז בשעות הצהריים המוקדמות יחסית הכנתי לעצמי סלט אבוקדו שהכיל בתוכו אבוקדו, עגבניות, חסה, בצל, עירית, לימון, שמן זית ומלח ים. במחשבה לאחור - היה אפשר להוסיף שום. היה קצת מבאס. קצת אחר כך הכנתי לעצמי עלי בייבי עם קצת טחינה אתיופית, כרגיל. היה בסדר. בין לבין - סברס ומנגו, ומיץ תפוזים.

אחה"צ-ערב
קצת ענבים, בעיקר.

ערב-לילה
סלט ירוק לאמיצים! החלטתי לקחת את כל הדברים הירוקים שאני לא סובל ולהכין מהם סלט לארוחת שישי. אז קצצתי פטרוזיליה, שמיר, כוסברה וסלרי, ופיזרתי מעל, כמובן, טחינה אתיופית עם מלח, לימון והרבה יותר מדי שום. אחר-כך עשיתי צלחת דומה, רק עם חסה במקום כל הירוק המגעיל הזה. טעמתי קצת מהקינואה שהיתה על השולחן (בערך שתי כפות). בשלב הזה חשבתי לכתוב שהאתגר האמיתי היה להצליח לאכול את הצלחות האלה בארוחת שישי עם כל הבשר והדברים האחרים שהסתובבו שם, אבל האמת המשונה היא שהדברים האלה כבר לא קורצים לי כמו פעם. זאת אומרת, המחשבה על לאכול חטיפים, שוקולד, בשר, אטריות... זה נראה לי נחמד והייתי שמח לטעום מהדברים האלה, אבל זה לא שאני מרגיש שאסון נורא התחולל. יכול להיות שאחרי שלושה שבועות, התפיסה שלי של אוכל מתחילה להשתנות.


פוסט משעמם. חלקם יהיו ככה. תתרגלו, או אל תקראו פה. אני לא הייתי קורא פה במקומכם. זה לא בלוג בשביל אנשים, זה פשוט פחות מעפן מיומן אישי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה