יום שבת, 30 ביולי 2011

30.7. שמונה ימים

אני סוגר את היום השמיני לנס פח הטחינה. הגיע הזמן לסיכום. אז מה השתנה אצלי בגוף? ובכן,
- ירדתי כשישה קילוגרמים
- אני לא רעב. אף פעם, גם לא קצת
- שום דבר לא מפתה אותי, ישבתי מול שוקולדים, חטיפים, בשר... יצאתי לפאבים, שתיתי מים מינרלים וראיתי אנשים סביבי נהנים מבירות ולא הזיז לי בכלל.
- הריצות שלי הפכו למהנות הרבה יותר. כנראה בגלל הירידה במשקל, ואני מניח שכל הכימיקלים שהפסקתי להכניס לגוף שלי עזרו בהיעדרם.

השאלה הגדולה היא, האם באופן כללי אני מרגיש בריא יותר. האם אני מרגיש שונה ברמת החיים הבסיסית שלי. האם אני נושם טוב יותר, האם אני עירני יותר. התשובה היא שאין לי מושג. לפעמים אני מרגיש שכן. לפעמים אני מרגיש סתם רגיל. ואם אחשוב על זה יותר מדי לעומק, אני עלול לכפות על עצמי מסקנה חיובית בנושא. אז אני לא אכפה את זה על עצמי. התשובה לשאלה הזו תוכל להיות "כן" רק כשארגיש את זה באופן כל כך חד משמעי, שלא יהיה לי ספק אפילו. בכל זאת, כולה שמונה ימים. אבל מה שבטוח הוא, שאני מנהל חיים רגילים למדי בלי אורז, איטריות, פסטות, בשר, דגים, ביצים, לחם, גבינות, חלב, קפה, וכל דבר אחר שהסכמתי פעם להגדיר כ"אוכל". וזה בהחלט די מדהים כשחושבים על זה.

בוקר-צהריים
מעט קינואה עם 200 גרם תרד מחוממים במיקרו. אנטי פסטי שהכיל בטטות, בצל, קישואים וחצילים. מגוון ירקות שנשארו מארוחת שישי (גמבה ירוקה, עגבניות, מלפפונים). סברס.

אחה"צ
מנגו, אבטיח.

ערב-לילה
שקית אדממה. סלט שמכיל סלרי, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה. קערת סלט ענקית עם גמבות, בצלים, מלפפונים, עגבניות וטחינה אתיופית.

מדי פעם וללא אבחנה - מיץ תפוזים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה