יום שני, 1 באוגוסט 2011

1.8 מהיר, עצבני ומגעיל

בוקר-צהריים
את הבוקר-צהריים הזה פתחתי עם פלח עצום של אבטיח, זרעי פשתן וקצת זרעי דלעת. אחר כך הכנתי לעצמי סלט ירוק שהכיל ארבעה מלפפונים, פלפל ירוק, נענע (טעות קשה), סלרי, שלושה בצלים ירוקים, אבוקדו (עוד טעות קשה), טחינה אתיופית מעורבבת עם שום ולימון, לימון, מלח ים ופלפל. יצא מגעיל כמו שזה נראה. אבל אכלתי הכל.


אחה"צ
עוד פלח עצום של אבטיח, מנגו.

ערב
פתחתי את המקרר ומצאתי כמה שקיות חדשות של כוסברה, שמיר, פטרוזיליה וחסה. החלטתי לקחת כמות נכבדת ולדחוף אותן לתוך מיקסר כמה שיותר מהר, לפני שאתחרט. החלטתי לרדת בימים האחרונים מכל נושא השייקים, שהיו באמת בלתי נסבלים, אבל אמרתי לעצמי - יאללה, נעשה עוד אחד בלי לחשוב יותר מדי. ואז התברר לי, שכשאני עושה שייק רק עם ארבעת ה(ירקות? צמחים?) הללו, ובלי יותר מדי מים - יוצאת כמות קטנה באופן מפתיע, ואפילו די נסבלת. אני חושב שאנסה לחזור לשייקים.


אחרי האירוע הקולינרי האיום הזה, החלטתי לעשות לעצמי טובה - לקחת סלסלה שלמה של פטריות טריות ולחמם על מחבת, בלי שמן. בהתחלה זה היה נחמד. בערך אחרי הפטריה העשירית הבנתי שחיממתי הרבה יותר מדי פטריות. אבל בכל זאת, אכלתי את כולן. את הבחילה שנוצרה מהפטריות (יחד עם הטעם הרע שנותר מהשייק) הרגשתי היטב בריצת ה-5 קילומטר שלי, כשעה מאוחר יותר.

ערב-לילה
כשחזרתי מהריצה, אכלתי מיד שקית שלמה של פולי אדממה מחוממים במיקרו, מנת החלבון העיקרית שלי. אחר כך אכלתי שלושה גזרים, ולבסוף - צלחת של ירקות אנטיפסטי שחיממתי.

בסה"כ אני מרוצה מהתזונה שלי היום. היא היתה מאוד ירוקה, וזה משהו שאני חושב שקצת פספסתי בזמן האחרון. לא סתם "לאכול ירקות", אלא לאכול ירקות ירוקים. מה שכן, אני חושב שאני מגזים באכילת הפירות. אני אוכל יותר מדי פירות, ובאופן כללי - כמה שזה ישמע מצחיק - אני חושב שאני אוכל יותר מדי. בכל פעם שאני נתקף רעב אני אוכל פרי, כשלמעשה מה שאני צריך לעשות זה לנצל את ההזדמנות בשביל לשתות מים או לאכול עוד ירקות, עדיף ירוקים.

מתחזקים אצלי געגועים לאוכל של פעם. בעיקר אוכל חם, שמאוד חסר לי, אבל גם "אוכל של בית" באופן כללי. אוכל כמקור לנוסטלגיה. מצחיק, פעם כשהייתי מפנטז על אוכל - בימי כיפור וכיו"ב - הייתי מפנטז על סטייקים עסיסיים. היום אני יודע שהדבר הראשון שהייתי רוצה לאכול הוא פיתה עם גבינה וחביתה, או פסטה בצורת צדפות שאמא שלי מכינה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה